חברים הם המשפחה שאנחנו בוחרים

האלבום המפורסם של REM משנת 1992, Automatic for the people, היה ככל הנראה בביתו של כל מתבגר בישראל באותה התקופה.

בשיר הזה, "שחיית לילה", מייקל סטייפ נזכר בילדותו בג'ורג'יה עם חבריו שיחד נהגו לקפוץ לשחייה בעירום בכל מיני מקורות מים (מותרים יותר או פחות) בעיירה שלהם, בתמימות ושובבות של נעורים בשנות ה- 70.

עם השנים החבורה התפזרה, אך התמונות של זמן ומקום נחרטו בזכרון, ולשם הוא חוזר.

לא לחברות, לא לגעגוע לאדם, אלא לזיכרון שמתנגן בגוף.

ואנשים, הם יצור נוסטלגי. אוהבים לשמר את זכרונות הילדות שלהם כמשהו שניתן לחזור אליו בימים שצריך משהו להתרפק עליו, גם אם החברות הסתיימה, ושייכת לזמנים אחרים. לחיים אחרים.

ובכללי, לחברויות יש כמה תפקידים בחיים שלנו:

יש את האנשים שנכנסים לחיינו בכזו טבעיות, כאילו מאז ומעולם שכנו בליבנו

גם בהמשך החיים, אם אנחנו ברי מזל, יש חברים שאתה פוגש פתאום, כאילו נשלחו מאיזו פסקה באמצע שיר ששכחת שאהבת.

הם נכנסים בלי דרמה, בלי סיבה ברורה, בלי להבין מה המטרה.

הם לא תמיד דומים לך, לא בהכרח מסונכרנים איתך אבל משהו בנוכחות שלהם משנה את התדר, של השגרה שלך, של פסקול חייך.

כמו ליין גיטרה שמגיע מאחורי הקצב.

לא תכננת אותו, אבל הוא מדייק לך את השקט.

וזה העניין – החברים האלה לא תמיד באים כדי להישאר, אלא כדי להזכיר לך מי אתה דווקא ברגע שבו קצת שכחת.

וגם אם הקשר ניתק, האהבה אליהם לא נגמרת.

היא משנה צורה. היא עוברת למושב האחורי, כי אי אפשר לאהוב מישהו ופתאום להחליט שהוא לא קיים.

המבט שלהם מציץ מהמראה, הקול שלהם נותר בראש, והחוויות שלכם יחד חקוקות על המדרכה עליה דרכתם.

לפעמים החברות הכי עמוקה נשארת במקום מסוים — לא במערכת היחסים.

השיר הזה מזכיר לי שאפשר לאהוב אנשים גם אם הם נשארו בלילה ההוא, ואנחנו כבר המשכנו

יש ימים שממש בא לכם לעשות להם נונונו עם אצבע מתנופפת ומבט זועף, ולהוכיח אותם על חסרונם, ויש ימים שפשוט בא לכם שיבואו, בלי מילה נוספת, ויתנו חיבוק.

אף אחד לא כועס על מישהו שהוא לא אוהב. 

לא מפסיקים להרגיש כי אין נוכחות פיזית, נהפוך הוא - הריק פוער חור גדול הרבה יותר גדול בנפש.

אם לא כועסים והאדישות תופסת את המקום שנותר, זה הסימן שזה באמת נגמר.

חברים זו המשפחה שאנחנו בוחרים.

ולפעמים הבחירה היא לקחת את כל מה שחווינו ולנצור את זה בספר זכרונות בליבנו.

כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה וזה ממש בסדר.