אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה

עם השנים, המעגל החברתי מצטמצם.

זו עובדה ביולוגית.

יש קשר עם פחות אנשים והעולם החברתי והטלפון הנייד לאט לאט הופכים לשקטים ומכונסים יותר.

אבל מה שלא מספרים לך, זה שהסינון הטבעי הזה הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות.

הוא משאיר אותנו רק עם האנשים שעוברים את הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר, ויש שלב בחיים, שהחברים של כיף וצחוקים זה nice to have, אבל יש את אנשי ה- must have, אלה שבאו כדי להשאר.

יש לי תיאוריה שמחלקת חברים טובים לשלוש דרגות פיקוד:

The Wingman/ Wingwoman (פעולת הסחה)

החברה שתייצר דרמה בצד השני של הבר או המשרד, רק כדי שאת תוכלי לבצע את המהלך שלך בשקט. היא חמודה, היא נאמנה, אבל היא בעיקר ניצבת בהצגה שלך.

היא תהיה סיפור כיסוי למקרה שיש לך משהו דחוף להסתיר,

היא באה לתרום למאמץ המלחמתי.

Partner in Crime (שותפה לפשע)

עלינו בדרגה.

זו החברה שנמצאת איתך בתוך הבוץ.

יש לה אינטרס, יש לה רווח, ואם נתפסים – שתיכן חולקות את אותו תא מעצר.

היא הבינה שאת מישהי ששווה להמר עליה, ולכן היא יודעת שהסיכוי גובר על הסיכון.

זו חברות של אדרנלין, שיכול להיות לו סוף של תלמה ולואיז.

The Grave Digger (הקברן/ית)

הטופ של הטופ.

היהלום שבכתר.

זה חבר טורייה,

זו החברה שאת מתקשרת אליה ב-3 לפנות בוקר ולוחשת: "אני צריכה עזרה". 

הם לא שואלים "מה קרה?" או "מי אשם?" 

הם בטח לא מטיפים מוסר. 

בפיהם רק שתי שאלות: "לאן להגיע?" ו-"להביא את הטורייה הגדולה או הקטנה?"

אם אתם ברי מזל, יש לכם חבר טורייה. זו חברות נדירה ויש בה איכויות שאי אפשר להמחיש במילים.

מרבית האנשים מבלים את חייהם מוקפים ב-Wingmen.

בנות המזל מוצאות שותפים לפשע, אבל רק מעטות זוכות ב-Grave Digger. אותו אדם שיודע לשתוק איתך באוטו אחרי שהכל נגמר, בידיעה שהסוד הזה ילך לקבר. ליטרלי.

תום יורק ורדיוהד ניסחו את זה הכי מדויק בשיר המופת מ-1997:

"This is what you get This is what you get When you mess with us"

שימו לב ל-"Us". זה כבר לא "אני", זה "אנחנו". החברות הזו היא סוג של משטרת קארמה פרטית.

ברגע שיש לך Grave Digger לצידך, העולם צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא מתעסק איתך.

תייגו את משטרת הקארמה שלכן (או שבעצם עדיף שלא, שלא נשאיר ראיות).