נובמבר
- 3 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
נובמבר הוא לא רק חודש.
הוא הלך רוח.
שוליים של שנה.
מקום שבו האור יורד מוקדם, אבל עדיין מחכים למשהו (גשם? קור? בשורה?)
אני אוהבת את החודש הזה. הימים מתקררים, הזריחות יפות מתמיד ויש תחושה של סוף שהוא התחלה חדשה לא ברורה, איטית, מעוררת מחשבה.ונראה לי שזה גם מה שאני עושה לאחרונה: הולכת יותר לאט, עושה דברים יותר בשקט, מחפשת את ההתחלות החדשות שיתגלו בזמנם הנכון.
שלושה שירים שונים לגמרי, אבל יש בהם את אותה אנחת צד: כולם מתארים רגע שבו מישהו נעלם. לפעמים זמנית. לפעמים לתמיד ועם זאת זה לא סיום, זה שינוי.
8 דקות ו 52 שניות של בלדה בלתי נשכחת שנכתבה ע"י אקסל רוז, ונכנסה כבר מזמן למוזיאון ההסטוריה המוזיקלית. השיר ארוך במיוחד, בעיקר נכון לתחילת שנות ה - 90 שבהם שיר ממוצע נע בין 3-4 דקות במקסימום. יש תזמורת מלאה, סולו אגדי של סלאש הגיטריסט וקליפ שהוא סרט קולנוע לכל דבר ועניין.
הגשם בנובמבר הוא מטאפורה לתקופה קרה, שקטה, שבה אפילו האהבה נמסה לאיטה. נובמבר מגלם את הסטייט אוף מיינד של סוף, אבל כזה שמתחיל לפני שאתה מוכן להודות שהוא הגיע. הכל זמני בחיים, זה עיקר המסר, לטוב ולרע. אהבה, כמו עונות השנה, משתנה ולא תמיד שורדת. לפעמים הכאב מגיע דווקא כשהכל נראה ורוד.
“Nothing lasts forever / Even cold November rain” “We both know hearts can change /And it's hard to hold a candle in the cold November rain”
שיר היפ הופ רגוע עם מנגינה ממכרת שמסופר מנקודת מבט של מישהו שעוזב את האהובה שלו – אולי לעסק מפוקפק, אולי למסע חיים – ומבטיח לחזור בנובמבר, נקודת זמן עתידית הנושאת בתוכה הבטחה, אבל גם חוסר ודאות. אולי דווקא הריחוק הוא זה ששומר על הגעגוע, ואולי הוא תירוץ לא להפרד לגמרי ולהודות שזה נגמר. לפעמים אנחנו מציינים נקודת זמן רחוקה מספיק מתוך כוונה שעד אז, הכל יסתדר. ייתכן.
“I'll be gone till November, tell my girl I'll be gone till November”
“I had to leave, see my lawyer, gotta get this paper right”
וכן, יש גם זווית ישראלית, למרות שמדובר על תרגום מספרדית :) סיגליות הוא שיר עדין ומטפורי על אהבה ישנה, זיכרון או אולי אובדן, שמסופר דרך מחווה שחוזרת כל שנה – משלוח סיגליות, בתשיעי לנובמבר, בלי שם ובלי הסבר.
גם כאן מורגש המטען הרגשי שנמצא על החודש הזה. לא צריך לקבל את כלל הפרטים של מערכת היחסים של המתוארים בשיר בשביל להבין את משמעות המחווה שחוזרת מידי שנה באותו המועד. זה סוג של יום זיכרון אישי שבו הלב מתעורר לבד מבלי שנבקש, ואולי אח"כ חוזר לתנומת חורף לעוד תקופה ארוכה.
“מי בתשיעי בכל נובמבר / בלי ברכה, בלי שם או רמז / שולח לך סיגליות…”
אז מה לעזאזל החודש הזה מסמל ביצירה המוזיקלית?
זה חודש שמסמל כמעט את סוף השנה, אבל רק כמעט.
יש הזדמנות לעשות שינוי, יש זמן, דקה לפני הקור הגדול, לבדוק איפה נותרה אש, והאם היא חזקה דיו לעבור את החורף.
בשלושת השירים יש מעין שקט וציפייה, אבל אין תקווה וודאות. כאילו מחברי השירים ידע שמדובר על מועד דמיוני שנותן נקודת אחיזה, אבל לא נותן מחסה רגשי.
כי נובמבר הוא לא רק חודש בשנה. במוזיקה זה מצב תודעתי.
נ.ב. אני יודעת שיש שירים נוספים שלקחו את החודש הזה לתוך המילים, אבל אני פשוט לא אוהבת אותם חחח.
תגובות